בן שלמה ולאה. נולד ביום כ"א בתמוז תש"ז (9.7.1947) בבומבי שבהודו. עלה עם משפחתו ארצה בשנת 1949. כאן למד בבית-הספר על-שם ברל כצנלסון בכפר-סירקין וסיים את לימודיו בבית-הספר היסודי "נוה-כיבוש" בפתח-תקוה. הוא היה חבר בתנועת "הנוער העובד" וגם ב"הפועל" פתח-תקוה, שכן אהב את משחק הכדורגל יותר מכל משחק אחר. אחרי שסיים את לימודיו היסודיים למד בבית-הספר התיכון "עמל" בפתח-תקוה.

יחזקאל גויס לצה"ל באוגוסט 1966. ביום ג' באלול תשכ"ט (17.8.1969), נפל בעת מילוי תפקידו, כאשר עלה על מוקש במעלה החרמון. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול.

אחד הקצינים בגדוד כתב למשפחתו במכתב, שבו תיאר את יחזקאל בשלוש שנות שירות בגדוד: "ימים של מלחמה, שבועות של אימונים מפרכים בגולן ובבקעה וחודשים ארוכים ארוכים של פעילות מבצעית שוטפת בקווים קדמיים - תמיד לקח חלק בעבודת היחידה, בסיורים בקווי בית-שאן והרמה, באבטחת דרכים ובפריצת דרכים חדשות בחרמון ובגולן - דרכים אל הגשמת נוכחותנו במקום, דרכים אל קיום הביטחון השוטף. הוא שירת בצה"ל מתוך רצון והכרה, עם ניצול כל משאבי הגוף והנפש. הוא היה ממצמץ בעיניו מעייפות ומוסיף לשרת בחריצות ובאמונה כקשר, רץ ונהג-מג"ד בעת ובעונה אחת, באינטליגנציה הטבעית שלו, בחוש ההסתכלות ובחיוך קונדסי בעיניים. כזה היה מוכר לנו וכך יהיה חרוט בזכרוננו".